הכרעת דין בתיק תפ"ח 1130-09

ביום 13.9.2009 בשעה 18:20 לערך, בקיבוץ זיקים, ירה הנאשם במנוח מספר יריות, יריות קטלניות אשר פגעו במנוח, שצנח מת לצד רכבו.

ההליך

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום, בו מואשם הנאשם בעבירה של רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " החוק").

2.         על פי הנטען בכתב האישום, בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, שירת הנאשם כקצין מבצעים במשמר הגבול והיה נשוי לטלי סומך (להלן: " טלי" או "אשת הנאשם"). בתקופת נערותם, הכירו הנאשם וטלי את בן טל (להלן: "המנוח" או "בן"). בשנת 2005, עברו הנאשם וטלי להתגורר בשכנות לבית המנוח במושב גבעת ישעיהו, ובמהלך השנים 2005-2009 התהדקו קשרי חברות בין המנוח לבין הנאשם וטלי, כאשר בתקופה האמורה, התפתחה בין המנוח לטלי מערכת יחסים קרובה, שאופייה המדויק אינו ידוע למאשימה (להלן: " הקשר").

3.         בחודש אפריל 2009, לאחר שנודע לנאשם על הקשר בין טלי למנוח, פעל הנאשם לניתוק הקשר. המנוח, שלא השלים עם ניתוק הקשר, החל להטריד את בני הזוג סומך בדרכים שונות, ואף ניסה לפגוע בעצמו. ביום 16.8.09, על רקע האמור, וכדי להביא לניתוק מוחלט של הקשר עם המנוח, עזבו בני הזוג סומך את היישוב ועברו להתגורר בקיבוץ זיקים (להלן: " הבית" או " הקיבוץ").

4.         בתאריך 12.9.09, בשעה 23:48, התקשר המנוח למכשיר הנייד של טלי, ולאחר שלא זכה למענה, השאיר הודעה במשיבון, בה הביע את אהבתו אליה ואת הקושי בו הוא שרוי בעקבות ניתוק הקשר.

5.         למחרת, בסמוך ליום 13.9.09 שעה 17:50, הגיע המנוח אל ביתם של טלי והנאשם בקיבוץ זיקים וביקש לשוחח עם טלי. במהלך הפגישה, התקשרה טלי אל הנאשם ועדכנה אותו בדבר הגעתו של המנוח אל הבית. לאחר מכן, ליוותה טלי את המנוח לרכבו, אשר חנה בשולי הכביש בסמוך לבית (להלן: " הרכב"). בשעה 18:20 או בסמוך לכך, בעוד טלי והמנוח משוחחים בסמוך לרכב, הגיע הנאשם למקום והבחין במנוח יושב ברכב ובטלי עומדת לצידו. הנאשם עצר את רכבו מול רכבו של המנוח, ירד מהרכב, הכניס את ידו ופלג גופו העליון מבעד לחלון הרכב של המנוח והלם בפניו. בעקבות האמור, ביקש המנוח לצאת מהרכב אל עבר הנאשם, אשר עמד במרחק של כמטר ממנו. בעוד המנוח יוצא מהרכב לעבר הנאשם, שלף הנאשם את אקדחו, דרך אותו וכיוון אותו לעבר המנוח. בשלב זה, צעק המנוח לעברו: "תירה, תירה" , וטלי צעקה לעבר הנאשם: "אל תירה, אל תירה". מיד לאחר מכן, ירה הנאשם לעבר המנוח שלוש יריות - ירייה אחת לכיוון החזה, אשר לא פגעה במנוח, ושתי יריות נוספות לכיוון הראש, אשר פגעו בו, האחת, בראשו של המנוח והאחרת, בצווארו, וגרמו למותו. במעשיו אלה, החליט הנאשם להמית את המנוח, והמית אותו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול הנאשם לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין את עצמו להמית את המנוח. 

רקע עובדתי

מן הראיות שהובאו בפנינו עולים סיפור רקע ועובדות רלוונטיות שיפורטו להלן:

1.         הנאשם ואשתו טלי, הכירו את המנוח, היכרות רבת שנים עוד מתקופת נערותם. כארבע שנים לפני המתואר בכתב האישום, רכשו הנאשם ורעייתו משק בגבעת ישעיהו, מול בית הוריו של המנוח. בעקבות כך התהדק הקשר בין הנאשם וטלי לבין המנוח והמנוח החל להגיע לביתם בתדירות רבה. המנוח שהה בביתם שעות רבות, בישל, סייע בעבודות בגינה, ואף שמר על בנותיהם מידי פעם כאשר הדבר נדרש.

2          בתחילת 2008, בערך בחודש פברואר, סביב חג הפורים, המנוח נתן לטלי מכתב בו התוודה בפניה על אהבתו אליה. טלי לא ספרה על כך לנאשם והדברים המשיכו להתפתח. לאחר מספר חודשים הם אף התנשקו בסלון ביתם. טלי העידה כי ראתה בכך חציית קו אדום וביקשה מהמנוח לצאת מביתה ולא לחזור. לאחר זמן מה חזר המנוח עם אקדח כיוון אותו לראשו ואיים לפגוע בעצמו, שכן אין טעם לחייו בלעדיה. טלי הצליחה להוציא מהמנוח את האקדח והחזירה אותו להוריו ואף סיפרה להם את אשר ארע. באותו מעמד אמו של המנוח, אביבה, אמרה לה שהיא צריכה להתרחק מבן. באשר לדברי טלי שאם תרחיק אותו הוא יעשה משהו לעצמו, הדגישה האם כי זה לא באחריותה, ובקשה ממנה להתרחק ממנו, כאשר למרות האמור, טלי המשיכה להיות בקשר הדוק עם המנוח.  בהמשך היה מקרה נוסף בו המנוח ניסה לפגוע בעצמו בחצר ביתה של טלי, לאחר שדקר עצמו בבטנו ופונה לקבלת טיפול רפואי על ידי אחיו.

3.         בחודש 4/2009 (למעלה משנה לאחר הנשיקה) הגיעו הנאשם וטלי חזרה לביתם ואז ראו המולה, אמבולנס וניידת משטרה ליד בית הוריו של המנוח. הנאשם רצה ללכת לבית ההורים, וטלי בקשה ממנו שלא יעשה זאת, ואז ספרה לו, את שבחרה שלא לספר לו קודם לכן - על הנשיקה ועל רגשותיו של המנוח כלפיה. ביחס לאירוע זה, לדברי אם המנוח, לא מדובר בניסיון התאבדות כפי שנטען, אלא בכך שהמנוח היה מאוד נסער וכעוס לאחר שיחה עם טלי, הם ניסו להרגיעו, וחשבו שאולי יצטרכו עזרה של אמבולנס או משטרה ולכן הזמינו אותם, כאשר בסופו של דבר לא היה צורך.

            לאחר שנודע לנאשם על הדברים מאשתו, נפגש הנאשם עם אם המנוח אביבה, דיבר איתה על המנוח, על הקשר בינו לבין טלי ועל הנשיקה, כאשר ביחס לתוכן השיחה יש מחלוקות מסוימות בין הצדדים.

4.         בהמשך הנאשם וטלי פעלו להפחתת הקשר עם המנוח עד כדי ניתוקו. המנוח לא היה מוכן לקבל את אותו ניתוק, והמשיך ליצור קשר, השכם וערב, עם הנאשם וטלי, על רקע רצונו להמשיך בקשר ביניהם. המנוח אף כתב מכתבי אהבה לטלי ומכתבים לנאשם בהם סיפר אודות הקשר עם טלי אשתו, ואף תיאר במכתבים בפרוטרוט אירועים שונים ובהם קיום יחסים אינטימיים ביניהם, אף בבית הנאשם וטלי.

            המנוח המשיך להטריד את הנאשם וטלי, כאשר בסמוך לעזיבתם את המושב, ההטרדות התגברו וכללו איומים מצד המנוח להתאבד ואיומים לפגוע בטלי ובנאשם. המנוח אף ביקש מהנאשם וטלי שלא יפגינו חיבה זה כלפי זו בפניו, אפילו בחצר ביתם, שכן הוא רואה זאת והדבר מפריע לו. במהלך התקופה היו שיחות רבות בין טלי למנוח ובין הנאשם למנוח, בהם עלה, בין היתר, נושא ניתוק הקשר. הנאשם אף הציע למנוח לנסוע לחו"ל או לעבור לגור במקום אחר, אך המנוח סירב.

5.         בסופו של יום, על מנת להתרחק מן הנאשם ובכדי להביא לניתוק מוחלט, העתיקו הנאשם וטלי את מקום מגוריהם ועברו להתגורר בקיבוץ זיקים, מבלי שהמנוח ידע מהו מקום מגוריהם החדש, מהו מספר הפלאפון של טלי, או מהו מקום עבודתה. אותו ניתוק צלח למשך תקופה מסוימת, אך בסופו של דבר, לאחר שיחות טלפון רבות מיני ספור שעשה המנוח במאמצים לאיתורה של טלי, הצליח המנוח להשיג את מספר הפלאפון של טלי, ובסופו של דבר אף איתר את מקום מגוריהם.

            מכאן, ובסמוך ליום המקרה מושא כתב האישום, החל המנוח להתקשר לטלי, ומשלא ענתה לו השאיר לה הודעות שונות. מפלט השיחות היוצאות ממכשיר הפלאפון של המנוח, עולה כי המנוח ביצע 84 שיחות במהלך 4 ימים ל-45 מוסדות חינוך שונים כדי לאתר את מקום עבודתה החדש של טלי. פלט השיחות מראה אף ניסיונות חיוג בלתי פוסקים לנאשם ולטלי (כשבועיים לפני האירוע - 360 ניסיונות חיוג לטלי ו-71 לנאשם) ושיחות שנמשכו זמן רב, במידה והשיחה נענתה. 

6.         יום לפני קרות האירוע, ביום 12.9.09 בשעה 23:48, התקשר המנוח למכשיר הנייד של טלי, ומשלא היה מענה, השאיר הודעה קולית שתוכנה היה: "את יודעת שאני אוהב אותך, את יודעת שאני לא יכול לחיות בלעדייך, על הזלזול שלך את תשלמי, על ההחלטה שלקחת יחד עם ניר(קיטוע) את אחראית בדיוק כמוהו, באותה המידה" .  

אירועי אותו יום וממצאים מהזירה - שאינם שנויים במחלוקת